תקציר יחידת-הוראה

  • אייקון של ספר

    אברהם בין שתי נשים
    פרקים ט"ז, י"ח א–טו, כ"א א–כא

        • עד לפרק ט"ז, כל המאורעות בחיי אברם התנהלו לפי המתוכנן ובהכוונה אלוהית גלויה ושיאם בפרק הקודם (ט"ו), בהבטחה שניתנה לאברם בברית בן הבתרים: "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (פסוק יח).

          לאחר הבטחת הזרע, היינו מצפים לסיפור לידה פשוט, לא כך? אז לא בדיוק... מנקודה זו אנו הולכים לפגוש מוטיב חוזר בסיפורי האמהות (שרה, רבקה, רחל ולאה) והוא מוטיב העקרות. מוטיב זה יצטרף אל קשיים ומכשולים שתלמדו בסיפורי האבות (אברהם, יצחק ויעקב) עד להתהוות עם ישראל.

          שאלה למחשבה שבה נדון בהמשך היא מדוע בחרו סופרי המקרא (תנ״ך) להציג את האמהות כעקרות וכיצד מוטיב זה יכול להעצים את הסיפור?

          בפרקים ט"ז, י"ח ו־כ"א ניכנס אל תוך ביתו של אברהם: שתי נשים, שני בנים, הבטחות אלוהיות ויחסים משפחתיים מורכבים. דרך עיניהן של הדמויות ונעמיק במוטיבים מרכזיים כמו עקרות ולידה ניסית, מאבק בין יורשים, בחירה אלוהית וצחוק שרה, כדי להבין כיצד סיפור זה משקף תהליכים משפחתיים ולאומיים רחבים.

        • הנחיות

          • קראו את תוכן היחידה בעצמכם בקצב שלכם.
          • ענו על השאלות המשולבות בתוך הקריאה.
          • שימו לב, עליכם לעבוד באופן תהליכי: לקרוא את יחידת הפסוקים הרלוונטית, ורק אז לענות על השאלות הנוגעות ליחידת הפסוקים.
          • בחלק האחרון תבחרו משימת עיבוד אישית או זוגית.
        • צפו בקטע מתוך “היהודים באים”

        • לאחר שצפיתם בקטע הוידיאו, השיבו על השאלות הבאות בפאדלט המצורף:

          • כיצד מצטיירות דמויותיהן של שרה והגר בקטע המצולם?
          • איך הייתם מתארים את מערכת היחסים והקשר ביניהן?
        • ביחידה זו קיבלנו הצצה נדירה אל חייהם של שרה, הגר, אברהם וישמעאל — חיים רוויים ברגשות, במתחים ובבחירות הרות גורל.

          הסופר המקראי פותח בפנינו חלונות אל תוך הבית, אך גם אל נפשן של הדמויות: השמחה ששרה חוותה לאחר שנות עקרות רבות, הצער של הגר בעת גירושה אל המדבר, ומאבק היורשים שצומח מתוך הסיפור המשפחתי.

          סיפורים אלה אינם רק תיאור של העבר, אלא נושאים בחובם משמעות רחבה יותר — הם משמשים כסמל למאבקים היסטוריים בין עמים, ולמקומו המיוחד של עם ישראל בהיסטוריה ובזהות. כעת, נעמיק בקריאה ובחשיבה, ונבחן את השאלות הגדולות שהסיפור מעורר בנו.

        • משימה 1: ציר רגשי־רעיוני ומוטיבים


          מטרה: לזהות ולתאר את ההתפתחות הרגשית של דמות מרכזית לאורך הסיפור, ולחבר אותה למוטיבים המרכזיים של היחידה.

          הנחיות:

          1. בחרו אחת מהדמויות: שרה / הגר / אברהם / ישמעאל.
          2. צרו ציר זמן (דיגיטלי או ידני) המציג לפחות 5 תחנות מרכזיות בחיי הדמות לאורך הסיפורים.
          3. ליד כל תחנה:
            • תארו בקצרה את האירוע.
            • ציינו את הרגש המרכזי של הדמות באותו שלב (שמחה, ייאוש, פחד, אמונה וכו').
            • הסבירו כיצד התחנה הזו משקפת לפחות אחד מהמוטיבים המרכזיים.
          4. הוסיפו פסוק מייצג, תמונה או סמל חזותי לכל תחנה.
          5. שמרו את הציר וצרפו קישור שלו לפורום הכיתתי.

          לפורום

        • משימה 2: פודקאסט/ראיון עם דמות מקראית על המוטיבים


          מטרה: לבחון לעומק את נקודת המבט של הדמויות המרכזיות ואת יחסיהן למוטיבים התמאטיים של הסיפור, תוך שימוש בשאלות פרשניות.

          הנחיות:

          1. עבדו בזוגות.
          2. בחרו אחת מהדמויות: שרה / הגר / אברהם / ישמעאל.
          3. הכינו ראיון בדוי עם הדמות.
            • אחד מכם יגלם את הדמות.
            • השני יגלם חוקר/ת מקרא.
          4. נסחו לפחות 5 שאלות עומק המתייחסות במפורש למוטיבים. לדוגמה:
            • “כיצד חווית את הרגע שבו שמעת על הלידה המתקרבת?” (עקרות ולידה ניסית)
            • “מה גרם לך לבקש את גירוש ישמעאל?” (בחירה ומאבק בין יורשים)
            • “כיצד את מסבירה היום את צחוקך ברגע הבשורה?” (צחוק שרה והפלא)
            • “כיצד את רואה את מקומך בסיפור הלאומי של עם ישראל?” (זהות לאומית)
          5. כתבו תסריט מסודר עם השאלות והתשובות.
          6. הקליטו את הריאיון (בקול בלבד או בווידאו), או הציגו אותו כטקסט דרמטי.
          7. העלו את התוצר לפורום הכיתתי במודל.
          8. כדאי לצטט גם מתוך הפסוקים בעת השיח בין הדמויות.

          לפורום